ייעוץ שינה לגיל הרך

אצל פעוטות ההרגלים כבר התקבעו יותר, ולילד יש רצון, מילים ויכולת להתנגד. לכן העבודה כוללת גם גבולות, טקס ערב שהילד שותף לו ותשומת לב למעברים רגשיים. לתינוקות בשנה הראשונה יש עמוד נפרד על ייעוץ שינה לתינוקות.

העמוד הזה מיועד בעיקר להורים לפעוטות בערך מגיל שנה ועד גיל שלוש. בשיחת ההיכרות אפשר לבדוק יחד עם אילנית אם הייעוץ מתאים למצב שלכם.

בגיל הזה יש הרבה שינויים: הליכה, שפה, צמיחת שיניים, מחלות, התחלת גן או קושי בפרידה. לפעמים הסיבה חולפת אבל ההרגל שנוצר סביבה נשאר. אם יש סימנים של כאב, חום או קושי בנשימה, פנו קודם לרופא הילדים.

כדאי להכניס את הבקשות הקבועות, כמו שתייה או שירותים, לתוך טקס הערב עצמו, כך שלא יישאר להן מקום אחרי כיבוי האור. אחרי זה מציבים גבול ברור ורגוע, ועונים באותן מילים בכל פעם.

המטרה של חלום מתוק היא שינה טובה בלי בכי ובלי מאבקי כוח, בדרך הדרגתית, עדינה ורכה. פעוט יכול להביע תסכול מול שינוי, ובתהליך ההורים נשארים לצדו, מרגיעים ומשדרים ביטחון.

בביעותי לילה הילד נראה ער אבל לא מגיב, לא נרגע מחיבוק ובבוקר לא זוכר דבר. בסיוט הוא מתעורר באמת, מפוחד, ומחפש אתכם. הסבר מפורט יש במאמר על ביעותי לילה בגיל שנתיים.

בדרך כלל ממליצים לא להעיר, אלא לשמור שהילד לא ייפגע ולחכות שהאירוע יחלוף. אם זה קורה לעתים קרובות או שמשהו מדאיג אתכם, התייעצו עם רופא הילדים.

אין תאריך אחד שמתאים לכל ילד. כשהבקבוק הפך לתנאי להירדמות ולחזרה לשינה בכל התעוררות, זה סימן טוב להתחיל להפריד ביניהם בהדרגה. שאלות על תזונה כדאי להפנות לרופא הילדים. עוד במאמר על גמילה מבקבוק.

לא בהכרח. השאלה היא אם הילד מסתדר עם המוצץ לבד או שמישהו צריך לקום ולהחזיר אותו שוב ושוב. אצל המשפחה של דליה סטרובסקי, אור הולך היום לישון לבד עם הדובי והמוצצים שלו. אפשרויות נוספות במאמר על גמילה ממוצץ.

אין גיל אחד נכון. כדאי לעבור כשיש לכך סיבה, למשל ילד שמטפס החוצה ממיטת התינוק, ולבחור תקופה רגועה יחסית ולא את אותה תקופה של לידה או מעבר דירה. טיפים להכנה במאמר על מעבר למיטת מעבר.

מחזירים אותו למיטה ברוגע, באותן מילים קצרות ובלי לפתוח שיחה או משחק. העקביות של שני ההורים היא שמלמדת אותו שהכלל לא משתנה, גם כשהוא בודק אותו.

כן. גם הרגל ותיק אפשר לשנות בהדרגה, בקצב שמכבד את הצורך של הילד בקרבה. כדאי לקרוא על לינה משותפת עם ילדים לפני שמתחילים.

לא באופן אוטומטי. פעוט שעדיין צריך את התנומה ומוותר עליה מוקדם מדי עלול להגיע לערב עייף מאוד ולהתקשות דווקא יותר. לפעמים מספיק לקצר את התנומה או להקדים אותה.

בגן יש שגרה קבועה וקבוצה שכולה נחה יחד, וזה עוזר לילדים להירדם. בבית אפשר לאמץ חלק מהעקרונות האלה: אותה שעה, אותו טקס קצר וחדר שקט. כדאי גם לתאם עם הגננת את שעות השינה.

אם אפשר, כדאי לסדר את השינה של הגדול לפני הלידה, ולהשלים מעברים כמו מיטה חדשה מספיק זמן מראש. אחרי הלידה שומרים על הטקס המוכר ככל האפשר ונותנים לגדול זמן מיוחד משלו.

פעמים רבות כן. הרצון לעצמאות, הרגשות העזים והפחדים החדשים מופיעים גם בשעת ההשכבה. עקביות ושגרה צפויה עוזרות לעבור את התקופה. עוד במאמר על משבר גיל שנתיים.

מתייחסים לפחד ברצינות ולא מבטלים אותו. אור לילה עמום, בובה אהובה ומשפט מרגיע קבוע יכולים לעזור. אם הפחד מגיע אחרי חלומות רעים, כדאי לקרוא על סיוטים אצל ילדים.

ההורים הם אלה שמיישמים את התוכנית בבית, ולכן הם שותפים מלאים. אילנית בונה איתם את התוכנית ומלווה אותם בעת הצורך, וחשוב ששני ההורים יסכימו על הדרך ויגיבו לילד באותו אופן.

פונים קודם לרופא הילדים. נחירות חזקות, הפסקות נשימה בשינה, כאב, חום או כל דבר אחר שמדאיג אתכם צריכים בדיקה רפואית. ייעוץ שינה עוסק בהרגלים ובשגרה, ואינו טיפול רפואי.

אילנית מלווה משפחות בחיפה, בנשר, בקריות ובצפון. אפשר ליצור קשר בטלפון או בוואטסאפ 054-4379649 ולתאם שיחת היכרות.